עוגה קלה ופשוטה מאוד להכנה. אני ממש לא חסידה של עוגות דבש ומעולם לא כזה אהבתי אותן. אני זוכרת עוד מילדותי לא הבנתי מה כולם כל-כך ששים להכין את העוגה המיוחדת הזו לכבוד החג?? גם לאחר שנישאתי והקמתי משפחה משלי אף פעם לא הכנתי את המדוברת הזו לכבוד החג, תמיד שאלו אותי אם יש לי מתכון מיוחד משלי לתת, ותמיד השבתי בחיוך שלא, דווקא מתכון לעוגה הזו אין לי לתת, כיוון שאני לא כזה אוהבת אותה. כן מודה שקצת אכזבתי כמה וכמה בעניין עוגת הדבש, אבל עד שיום אחד היא הגיעה המיוחדת הזו, ולא בגלל שרציתי, את המרשם לעוגה זו בעצם קיבלתי פעם מאחת השכנות שלי, שהמליצה לי בחום להכין אותה, אמרתי לה שאני לא כ”כ אוהבת עוגות דבש, אבל היא לא ויתרה לי, היא פשוט הפצירה בי ואמרה: “את זו את חייבת לנסות, מבטיחה לך שתתאהבי בה, היא לא כמו כל העוגות שאת מכירה”. טוב נו החלטתי לנסות, מה כבר יכול להיות.. נו, ומה באמת היה? מה אני אגיד לכם, כל מילה נוספת פשוט מיותרת, את התשובה אתם כבר יודעים: זו אחת העוגות!! זו לא סתם עוד עוגת דבש מוכרת, אני לא יודעת לתאר לכם במילים, אבל כשתטעמו תבינו, מרגישים טעם ממש עדין של דבש, היא פשוט טעימה ונעימה לחיך, אז מודה התאהבתי בה ומאז היא מככבת אצלי כל שנה בשולחן החג, גם הילדים עפים עליה והיא פשוט מתחסלת בשנייה. 

אני מביאה לכם כאן את המתכון ממש לפי המקור, במקור מכינים אותו עם סוכר חום קנים, אבל מי שמכיר אותי יודע שכבר מזמן החלפתי את כל סוגי הסוכר במוצר אחד יחיד והכי בריא לדעתי והוא הארטריתול/הסוויטאנגו כמובן. כתבתי לכם במתכון את שתי האופציות כל אחד יכין לפי בחירה, כך או כך היא תישאר טעימה.

אז קדימה לכו תנסו ותתאהבו.